גמילה ממריחואנה – כיצד עושים את זה?
בעידן בו אנחנו שומעים יותר ויותר על הצורך לבצע לגליזציה לסמים קלים, ועל כך שיותר ויותר מדינות מאפשרות לרכוש מריחואנה בצורה חוקית, בין אם זה דרך בתי מרקחת ובין אם זה דרך חנויות אחרות, עלינו לזכור גם את הצד השני של המטבע והוא, שיש לא מעט אנשים שנדרשים לעבור תהליכי גמילה מחומר זה, בגלל השפעותיו, בגלל העובדה שהם התמכרו ולא יכלו להפסיק להשתמש בו.
בדעת הקהל, בוודאי היום, מריחואנה נתפסת כחומר קל, פשוט, חומר לא מסוכן כמו סמים אחרים, אפילו לא כמו אלכוהול. עם זאת, עדיין מדובר בחומר ממכר, עדיין מדובר בחומר שאם צורכים אותו ברמות שונות הוא יכול לגרום לנזקים שונים, בין אם זה נזקים נפשיים, מנטאליים, קוגניטיביים ואחרים. השפעותיו יכולות להיות קיצוניות אם לא יודעים כיצד להתייחס אליו. אחת כמה וכמה אם משתמשים בו באופן קיצוני ומוגבר שגורם להתמכרות.
לפני שנסביר על תהליכי גמילה ממריחואנה, צריך להסביר את האפקט של ההתמכרות עצמה. כמו כל חומר ממכר, אנחנו לא בהכרח הופכים מכורים אליו מהפעם הראשונה בה אנחנו משתמשים בו. כמו בלא מעט מקרים אחרים, גם כאן, אנחנו יכולים למצוא משתמשים שמאמינים וברמה מסוימת של צדק, שהם יכולים לצאת מזה אם הם רוצים. אך זה תלוי בשלב בו הם נמצאים. אם הם עישנו סיגריה אחת, סביר להניח שהם יכולים להפסיק, העניין הוא שאם הם ימשיכו לעשן, התלות שלהם בחומר תגבר וזה כבר ימנע מהם את האפשרות להפסיק מתי שהם רוצים.
ההתמכרות כשלעצמה גורמת נזק. נכון שלחומר עצמו יש משמעות, יש השפעה, אך התמכרות היא דבר שלילי ולא משנה למה אנחנו מכורים. זה משנה את ההתנהלות שלנו, זה משנה את ההתנהגות שלנו כלפי הסביבה וכלפי עצמנו, זה גורם לנו לעשות דברים שאנחנו לא אמורים לעשות וזה יכול לעלות לנו בכסף, זמן ובחיים שלנו.
כיצד נגמלים ממריחואנה
הכלל הראשון בכל הליך גמילה הוא להכיר בכך שאנחנו מכורים ועלינו לטפל בבעיה. לא במקרה הקלישאה אומרת שאנחנו פותרים חמישים אחוז מהבעיה בכך שאנחנו מכירים שהיא קיימת. שכן אם לא נכיר בכך, לא נוכל לקבל את העובדה שעלינו להתמודד איתה ולא נעשה שום דבר בנידון.
ברגע שאנחנו נכיר בכך שיש בעיה ושעלינו לטפל בה, אז אנחנו נוכל להתחיל לבחון דרכים כיצד לעשות זאת. אנחנו גם נוכל להכין את עצמנו לתהליך ארוך ולא פשוט של גמילה, תהליך שיכול לקחת זמן אך בסופו של דבר אנחנו נהיה נקיים מהחומר ולא נרצה להשתמש בו.
הכלל השני הוא להכיר בכך שלבד אנחנו לא יכולים לפתור את הבעיה. יש אנשים מכורים אשר סבורים שהם יכולים לצאת מזה בעצמם, להיגמל לבד. זה לא נכון. זה אפשרי אם מדובר בדברים פשוטים, אם ההתמכרות היא לא רצינית, אך כשמדובר בחומר כמו מריחואנה ובהתמכרות שמשפיעה על שגרת חיינו, אז עלינו לדעת שלבד שלא נוכל לפתור את הבעיה.
מה זה אומר? עלינו להחליט האם אנחנו רוצים להיכנס למרכז גמילה או שמא אנחנו רוצים לקבל טיפול גמילה אצל מטפלים מסוימים באופן יומיומי. הרבה פעמים ההחלטה להיכנס למרכז גמילה היא עדיפה, שכן זה משנה את הסביבה בה אנחנו מתנהלים, מרחיק אותנו מהאנשים איתם היו נוהגים לעשן או לקנות מהם את החומר.
הכלל השלישי הוא, עלינו להיות מוכנים להכל, להיכנס לקרביים שלנו מבחינה נפשית, לעבור את כל מה שנדרש מבחינה פיזית, כל מה שעלינו לעשות בשביל להתנקות ולהיגמל.