blogger אחד המונחים, המוסדות הבולטים ביותר בתחום המשפט, זה דווקא מוסד החנינה. לא מדובר במוסד רשמי, שכן בכל מדינה זה עובד אחרת, בכל מדינה יש גורם אחר שמחליט מי זכאי לקבל חנינה, כיצד ומתי, אך מדובר על סוג של מוסד משפטי בעל חשיבות רבה.
בישראל כידוע, הגשת בקשת חנינה מתבצעת דרך משרד המשפטים אל הנשיא, מתוך כוונה לחון אסירים שביצעו עבירות שונות. הנשיא לא מחויב לחון אותם, אך לא פעם הוא נוקט בגישה זו, בפרט כשמדובר על ימים ומועדים מיוחדים, כמו יום כיפור או יום העצמאות. צריך להדגיש, שלכל נשיא יש כללים שונים את מי הוא מוכן לחון, כשבדרך כלל רוב הנשיאים אינם מוכנים לחון סוחרי סמים, אנשים שביצעו עבירות רצח, מין או אלימות כלפי נשים וילדים.
הגשת בקשת חנינה היא מוסד משפטי מאוד חשוב, אך מעבר לכך, זה גם מוסד חברתי בעל ערך רב. יש למוסד זה שני רעיונות עיקריים. הראשון, החברה סולחת לאסיר או יותר נכון, מוכנה להעניק לו הזדמנות נוספת להשתלב בחברה ולחזור להיות אזרח מן השורה. הרעיון השני הוא, שהאסיר לוקח אחריות על המעשה שהוא עשה, מוכן להכיר בו ולבקש סליחה עליו.
חשיבות ערך הסליחה והאחריות
לשני הרעיונות הנ"ל יש חשיבות חברתית עצומה כחברה וכפרט. כשאנחנו מוכנים לחון אסיר ולספק לו הזדמנות נוספת, מעבר להיבט הכלכלי, ההיבט המעשי שבפעולה זו, אנחנו בעצם מספקים לו הזדמנות להשתלב בחברה שוב, אנחנו בעצם מלמדים שאנחנו לא חברה שפועלת על פי יצר הנקם אלא רוצים באמת בשיקומו של האסיר, אנחנו באמת רוצים שהוא יחזור להיות אחד מאיתנו.
גם לרעיון קבלת האחריות של האסיר על מעשיו יש חשיבות רבה, שכן זה מלמד את האסיר לקבל את זה שהוא מעשה שלילי, מעשה רע, עליו להכיר בכך, עליו להבין שמישהו נפגע, ועליו לקחת אחריות על מעשיו. כך האסיר לומד, שיש שכר ועונש על מעשים, ויש גם תגמול חיובי כשהוא לוקח אחריות על המעשים שלו. זה מאפשר לו להשתלב בצורה טובה יותר באזרחות.
